תקשורת מקרבת בזוגיות – חוזה זוגי

בניית תקשורת מקרבת בזוגיות – חוזה זוגי

זוגיות היא מסע משותף של שני אנשים המקיימים את בחירתם לחיים משותפים בכל יום מחדש. יש זוגות שנמצאים במערכת יחסים מחייבת אבל עדיין לא ממוסדת (נישואין), אולי כשלב מקדים לנישואין, אולי כבחירה לא למסד את הקשר. יש זוגות שהקימו משפחה משלהם, והפכו להיות החלק המקשר בין שתי המשפחות מהן הגיעו. חלק בוחרים בחיים משותפים מלאים, ובוחרים לא להביא ילדים לעולם.

כך או כך, חלק בלתי נפרד מהמסע המשותף הזה הוא ההסכמה על הדרך בה בני הזוג בוחרים עכשיו ובעתיד.

בשלב החיזור וההתאהבות, בני הזוג נמצאים בשלב שבו הכול מלהיב, מתאים ומתחבר בדיוק ביניהם. מה שלא מתחבר, גם לא נראה ממש חשוב ודי קל לקבל שונות או פערים מסוימים ביניהם. קשה כמובן לדמיין איך פערים ישפיעו שנים רבות קדימה ובשלב זה טבעי לחלוטין שההתפעלות והמשיכה בין בני הזוג יהיו הדבר העיקרי והסיבה להיות ביחד.

ככל שבני זוג נמצאים יותר זמן ביחד וככל שהם הופכים קרובים יותר, הם גם עלולים להרגיש פגיעים יותר מול בן או בת הזוג ועלולים למצוא קושי הולך ועולה לשאת את האינטימיות בקשר ולהיות כנים מול הפרטנר שלהם.

כל אחד מבני הזוג צריך להיות מסוגל לראות בעצמו כבעל ערך שווה בזוגיות, צריך להרגיש ביטחון בייחודיות שלו בקשר ולאפשר לעצמו להביע את מחשבותיו, רגשותיו וצרכיו באופן פתוח, גם אם הם השתנו לאורך הזמן וגם אם הם שונים מאלו של בן או בת הזוג.

ההרגשה הנהדרת מתחילת הקשר שבני הזוג הופכים להיות אדם "אחד", שורדת עד שההבדלים ביניהם הופכים להיות מאיימים מדי או קשים מדי לשאת ומגיע הצורך להגיע להסכמה.

במאמרה על שינוי החוזה הזוגי, כותבת ד"ר ארד שזוגות צעירים מייצרים חוזה לא כתוב, לא מוצהר וגם ללא זיכרון מסודר בעצם החיים המשותפים שלהם. זה לא ממש חוזה, אלא דפוס התנהגות והתנהלות שנוצר בקשר הזוגי ולאורך הזמן כל אחד מבני הזוג גם מקבל או לוקח על עצמו את התפקידים שהוא טוב בהם יותר או שהוא מביע בהם יותר ענין. כשהשנים עוברות וסך המטלות גובר, זה לא נדיר שלפחות אחד מבני הזוג מתחיל להתקומם על חוסר הצדק והעומס בו הוא נתון ומחפש לנסח מחדש חוזה שמעולם לא נכתב ואף אחד לא זוכר מתי הייתה הסכמה עליו.

ד"ר ארד שמה דגש על החוויה הנשית בקונפליקט שנוצר ואנו נביא מניסיוננו את החוויה הגברית הרווחת לאחר שנים של שותפות: גברים שזוכרים תחושה נעימה של הנאה מהזמן המשותף, תחושה שהם מוערכים ודעתם נשמעת, חווים תחושה של התרחקות ואף נטישה כשדעתם והצורך שלהם מקבלים מקום נמוך בסדר העדיפות של המשפחה. ומה שפעם היה מוערך, הפך לימים להיות "לא מספיק טוב" או מובן מאליו. החוויה היא שהיכולת הגברית להישאר סטטי, יציב, ללא שינוי – הופכת להיות בדיוק המקור לביקורת מצד בת הזוג שזקוקה למישהו שמסוגל להתגמש ולהשתנות כשאתגרים והצרכים בבית משתנים.

יש זוגות שמנהלים את השיחות שלהם בפתיחות ובכבוד הדדי ויש כאלה שמאפשרים לחוסר ההסכמה להביא אותם לוויכוחים, עלבונות ופגיעות הדדיות. השאלה היא עד כמה הם תופסים את השוני כמאיים ופוגעני ועד כמה הם מסוגלים לנהל שיח מכבד ומקרב למרות האתגרים הרגשיים.

חוזה זוגי

דרך חשובה למנוע מראש אי הבנות וקונפליקטים קשים, היא יצירת חוזה זוגי.

חוזה זוגי הוא גם כלי טיפול מהותי עבור זוגות שמגיעים לטיפול כדי ליישב הכעסים וחוסר ההסכמה ביניהם.

חוזה זוגי הוא כלי לשיח פתוח, הסכמה ושיתוף פעולה בין בני זוג ואינו מסמך משפטי מחייב. מטרתו היא לאפשר שיח מודע על נושאים חשובים, להעלות על הכתב את הציפיות והערכים של כל אחד ולזהות מראש פערים בתפיסות ואידיאולוגיות שעלולים להוביל למחלוקות בעתיד או לעזור להגיע להבנה והחלטה לגבי מחלוקות מההווה מתוך יסודות הקשר בתחילתו.

צריך לקחת בחשבון שזוגיות מורכבת משני אנשים שונים, עם רקע שונה, יכולות שונות ומטרות שונות בחיים, שרוצים ליהנות מהזמן יחד ומפירות שיתוף הפעולה שלהם ביחד. ככל שנבין זאת נוכל להבין את מטרות כתיבת החוזה הזוגי:

• יצירת בהירות והבנה משותפת: כשכל אחד מבני הזוג מביע את ציפיותיו וערכיו, קל יותר למנוע אי-הבנות.
• הפחתת קונפליקטים: זיהוי מוקדם של פערים מאפשר דיון פתוח במקום ויכוחים מתמשכים.
• חיזוק השותפות: התהליך עצמו מחזק את תחושת השותפות והמחויבות על ידי הצהרה הדדית של הכוונות והחלק האישי שכל אחד לוקח לקראת המטרה המשותפת.
• כלי להתמודדות עם שינויים: חוזה זוגי יכול לתעד הסכמה ולהפוך מסמך חי שמתעדכן עם התפתחות הקשר ומאפשר לשינויים שמגיעים לאורך הזמן, כמו שינוי מקום מגורים, לימודים, פתיחת עסק או גידול ילדים ביחד, לחזק את המערכת הזוגית ולתת לכל אחד מבני הזוג את היכולת לגדול ולצמוח.

להלן כמה דוגמאות לנושאים שניתן לכלול בחוזה זוגי, כדי לעורר שיח משמעותי. אפשר למלא את התשובות בנפרד ואז לחלוק ואפשר לקיים שיח פתוח על הדברים לפני שכותבים אותם. כך או כך, יש כמה כללי בסיס לשיח כזה שנדון בהם בהמשך:

 כללי בסיס לשיח משותף

כל עוד מתקיים שיח אגבי, יומיומי בין בני זוג, ניתן "לשחרר" ולשוחח באיזה אופן שאתם רגילים לשוחח אחד עם השני. הומור, קלילות, דיבור "אחד על השני", לעצור את השיח באמצע – הכל הולך. אבל כשמתחיל שיח רציני, כזה שקשור להסכמות בחוזה, או כאשר אחד מבני הזוג בסערת רגשות, יש לשמור על כללים שיהפכו את המרחב הזוגי למקום בטוח ופתוח יותר, הכללים האלה נועדו לשרת אתכם בכל דיאלוג העוסק בעניין מתוח או חוסר הסכמה ביניכם.

1.      כשמגיעים לשיח משותף חשוב לכל אחד ואחת יהיה מקום לדבר. כאשר אחד מדבר – השני בהקשבה מלאה ללא הפרעות, ללא ניסיונות לתקן עובדות או להגיב בקול או שפת גוף בוטה. כל אחד מאפשר לצד השני להשמיע את דבריו ולהבין שדבריו נשמעים.
2.  לשמור על שיח מכבד – כזה שאינו כולל צעקות, עלבונות, זלזול, אולטימטום, קללות, לעג (כמו חיקוי של דרך הדיבור של השני). גם בחיי היום יום חשוב להרחיק שיח והתנהגות אלימה ותוקפנית מחיי הזוגיות והמשפחה, לא כל שכן בדיאלוג כזה.
3. דיבור ישיר וכנה – דברו את העובדות והאמת הידועים לכם. ללא פרשנות, ללא הכללות. כל אחד מדבר בשם עצמו אל השני. האמת הפשוטה היא הבסיס לאמון והשימוש בה צריך להיות במטרה לבנות ולא להרוס או לפגוע.
4. בכל שיחה מדברים על נושא אחד בלבד! ריבוי נושאים מציף רגשית ומחשבתית, ומרחיק מהסיכוי להגיע להסכמה, גם אם מדובר בנושאים דומים וקשורים.
5. לא חייבים להסכים בכל דבר, והקשר והאהבה שלכם אינם תלויים בהסכמה או בחשיבה דומה. ההבדלים ביניכם הם חלק מהכוח של הזוגיות וההורות שלכם כי אתם משלימים אחד את היכולות של השני. חוסר הסכמה של בן הזוג יכול לבטא גם היסוס שקיים בכם, או שעדיין לא ראיתם בעצמכם. אתם לא חייבים לחשוב דומה, והסכם לא ניתן להשיג בכוח. לכן, כדאי למצוא פיתרונות נוספים ודרכים שעליהן תוכלו להסכים ביחד.
6. אמרו מה אתם צריכים באופן ישיר ופשוט. זהו תחליף מצויין לביקורת והאשמה ויש סיכוי גדול הרבה יותר שהצד השני יקבל ויבין בקשה פשוטה, מאשר האשמה.
7. נשארים בשיח כל עוד אתם רגועים. אם אחד מכם לפחות הופך נסער, זה זמן טוב לעצור ולאפשר להרגיע את הרוחות או לקבוע זמן אחר לשיחה. ההגיון והחמלה זקוקים לרוגע פיזי ונפשי.
8. הקשבה פעילה – כדי להתמקד בדברי השני (במקום במחשבות שרצות בראש), עצרו מדי פעם כדי לוודא ששמעתם נכון מה שנאמר לכם. זה טריק יעיל שמשתמשים בו כל איש או אשת טיפול כדי לתת לכל אדם את אחד הצרכים הכי בסיסיים הקיימים אצלנו —התחושה שאנחנו חשובים מספיק בכדי להשקיע את הזמן ולהקשיב לנו.

לסיכום:

חוזה זוגי הוא לא מסמך משפטי אלא הזמנה לשיח עמוק, להבנה הדדית ולבניית בסיס איתן לקשר זוגי. באמצעות כתיבה משותפת של חוזה כזה, זוגות יכולים להפחית קונפליקטים, להעמיק את ההיכרות וליצור מערכת יחסים המבוססת על שיתוף פעולה, כבוד והקשבה.

כללי הבסיס שהבאנו כאן קיימים באופן כזה או אחר כבסיס לשיח אצל אנשי טיפול, מנהלים, מפקדים ומומחים לגישור בכל העולם. אמצו אותם במיוחד למערכות היחסים הכי חשובות בחיים שלכם.