איך להפסיק לריב את אותו ריב

איך להפסיק לריב את אותו ריב

לרובנו מספיק לשמוע ביקורת פעם-פעמיים מהמעסיק או הלקוח כדי לבצע שינוי.

לרובנו מספיק לעשות טעות פעם אחת או פעמים ספורות כדי לא לחזור על זה שוב.

אך כמה מאיתנו חוזרים לאותן ביקורות, ציפיות, דרישות וויכוחים פעם אחר פעם עם בת הזוג ונראה ששום דבר לא משתנה?

בואו נסתכל על נושאי המריבה או חוסר ההסכמה הכי נפוצים בין זוגות :

• חלוקת המטלות בבית ואיכות הביצוע שלהן
• נושאים כספיים – הוצאות, הכנסות, השקעות
• הורות, עמדות והתנהגות בהורות, פערים בתפיסות חינוכיות 
• יחסים אינטימיים – סקס, קירבה גופנית, תשוקה, תשומת לב, נוכחות
• תקשורת – לא מבינים אחד את השני או פגועים מדרך התקשורת
• ניהול הזמן

מרבית הזוגות יכולים לומר שעיקר הוויכוחים ביניהם קשור לנושא אחד או שניים ובנושאים אחרים יש הסכמה, או שהצליחו למצוא דרך שמוסכמת על שניהם. ויכוח הוא ניסיון להביא את העמדה שלי כדי לשנות את דעתו של האחר. אבל הוויכוח הופך להיות מר וקשה כאשר הוא חוזר על עצמו ללא שינוי. למה זה כל כך קשה לקבל אי הסכמה ובמיוחד בזוגיות?

הצורך בשליטה:

מגיל ילדות ברור לנו (לרובנו לפחות) שלא נקבל את כל מה שנרצה. יש לנו שליטה מועטה מאוד על החוקים והכללים, על רצונו של האחר ועל תנאי החיים שלנו. ככל שאנחנו גדלים, אנחנו אמורים להפוך לעצמאיים יותר ונבונים יותר ואז השליטה שלנו על חיינו גדלה. אנחנו מחליטים מה אנחנו אוכלים ומתי, אנחנו מחליטים מתי נלך לישון ועל מה נוציא את הזמן שלנו. אנחנו עוברים דרך מסגרות שמחייבות אותנו להתפשר או לוותר על הרצונות שלנו, כמו בית ספר, שירות צבאי, לימודים ועבודה, אבל אנחנו במאבק מתמיד להשיג את שלנו למרות רצונו של האחר והשפעתו עלינו.

את בת הזוג – השותפה שלנו לחיים, אם ילדינו, אנחנו בוחרים וקושרים את החיים שלנו בשלה. אנחנו זקוקים לשם כך שתהיה לה דעה משלה, יכולות משלה ובמיוחד כאלה שחסרים אצלנו. מערכת יחסים בריאה מורכבת משני אנשים שונים שכל אחד מהם יכול לתפקד כמבוגר אחראי וכהורה גם לבדו.

ניקח מצב קיצון, שבו כמו הפנטזיה של רבים מהילדות, אנחנו מקבלים כל מה שאנחנו רוצים ורק אנחנו מחליטים! אולי זה נשמע כמו גן עדן בהתחלה, אבל האמת היא שהתפקיד ירגיש לנו מאוד בודד. במקום שותפה נקבל אדם פאסיבי שמחכה שנגיד לו בדיוק מה לעשות. בעצם, ילדה נוספת בבית. היא תרגיש חסרת ערך ואנחנו נרגיש עם עומס אחריות ובודדים. זו דינמיקה שדווקא קיימת אצל הרבה מאוד זוגות שהניחו להבדלים ביניהם בלקיחת אחריות להקצין עד למצב שיש בבית אחד שמחליט ויוזם (או אחת בעצם?) ואחד שלא יזוז אלא אם כן ביקשו ממנו. זו גם דרך לא בריאה להימנע מוויכוח על שליטה.

מה שניתן לצפות ממערכת יחסים כזו לאורך זמן הוא מתח הולך ועולה, כאשר צד אחד מתלונן על עומס האחריות, ושהכול עליו ושהדברים לא נעשים כמו שצריך וצד שני שמרגיש שלא מעריכים אותו, לא סופרים אותו וגם כשהוא מנסה לקחת יוזמה ואחריות, זה לא מספיק טוב.

לוותר על שליטה עלול להרגיש כמו חזרה למערכת היחסים מול ההורים ומול מערכות נוקשות בחיים שלנו. הם מחליטים ולנו אין דרך לשנות את זה. עבור אדם בוגר זה מצב שקשה מאוד לקבלאך בנוסף לשליטה, יש דבר נוסף שעומד בבסיס הוויכוחים והוא – ערך.עד כמה דעתנו נחשבת, עד כמה רואים אותנו כשותפים שווים ומתי מפנים לנו את הדרך מתוך ההכרה שאנחנו מבינים יותר טוב מאחרים?

ערך עצמי

ערך עצמי נבנה אצל האדם לכל אורך חייו. כפעוטות הערך שלנו תלוי קודם כל באהבה וההתלהבות של הורינו מאיתנו, לא משנה מה נעשה. הבאנו ציור מקושקש? מדהים! הצלחנו למזוג לעצמנו מים ורק חצי נשפך? כל הכבוד! העצמאות והשליטה גדלים משמעותית, מחוסר יכולת לזוז לריצה תוך שנתיים, מתלות מוחלטת בהורים לחיים חברתיים עשירים תוך עשר שנים.

ניתן לראות זאת גם לצד תיאוריית השלבים של אריקסון, כאשר בכל שלב בחיים יש לנו "משימה" להצליח בה, וכל הצלחה בונה בנו ערך נוסף של תחושת מסוגלות ויכולות:

משלב הינקות ועד לאדם בוגר – עצמאות, יוזמה, חריצות, זהות-תפקיד, יכולת לאינטימיות ועד פוריות. לכל גיל משימה משלו, אפשרות לתחושת ערך נוספת, אך גם סיכון לתחושת כישלון ופגיעה בערך העצמי שלנו.

איך נושא הערך העצמי והצורך בשליטה קשורים למריבות החוזרות בזוגיות?

חוסר הסכמה קיים ולגיטימי בינינו לבין אחרים, זה חלק מהחיים. אך הלבטים, חוסר אחידות דעים והוויכוח עצמו מתחיל אצלנו בשיח פנימי. נסו למצוא מקום אחד בחיים שלכם שבו אתם מרגישים שלמים ובטוחים בערך שלכם בעיני עצמכם ותראו שבמקום הזה בכלל לא קל לאחרים לערער על הערך שלכם כשהם לא מסכימים איתכם. לעומת זאת, בתפקידים אחרים בחיים שלכם, שבהם יש לכם ספק לגבי היכולות שלכם, שיפוטיות עצמית וביטחון עצמי נמוך, שם כל ביקורת או חוסר הסכמה מעצבן ומערער. ביקורת מצטרפת כאן לשיח פנימי )פעמים אפילו לכם קשה להכיר בו ולהודות בו)) שממילא מתקיים אצלכם ומערער את העמדה שלכם. במקרה כזה, דרושה מידה גבוהה מאוד של כנות להודות בפני בת הזוג שגם אתם בעצמכם לא בטוחים בעמדה שלכם.

חוסר הסכמה הופך את לקיחת ההחלטות למורכבת יותר ומרחיק אתכם עוד יותר מלהשיג את מה שאתם רוצים. אצל כולנו קיים צורך בסיסי בשליטה ובחירה בחיים בזוגיות ובמיוחד בזוגיות בריאה, את השליטה בין שני אנשים שונים. לא סתם מתעוררת בכם ההבנה שבוויכוחים רבים צריך לבחור בין שקט בזוגיות ובין לקבל בדיוק את מה שאתם רוצים.

לסיכום:

הדברים שקראתם כאן נועדו לעורר מחשבה על אופי המריבות החוזרות עם בת הזוג שלכם. . 

תשאלו את עצמם על מה אתם מנסים להשיג שליטה והאם אתם רוצים להיות שליטים יחידים בנושא זה?

על איזה ערך עצמי הוויכוח הזה מאיים? מה אתם זקוקים מעצמכם ומבת הזוג כדי לשקם את הערך הפגוע?

אלו מכם שיבחרו להיכנס לתהליך טיפולי לבד או בזוג, השאלות האלה יכולות להיות חשובות מאוד לדיון. הרבה מהן נוגעות בקווי אופי, הרגלים ודפוסי התנהגות הקיימים בכם ושהייתם רוצים לשנות גם ללא קשר לביקורת מצד בת הזוג. דווקא הביקורת נוגעת בתסכול שנובע מהקושי לשנות הרגלים ישנים או תפקידים שהתרגלתם לקחת על עצמכם.