מדריך – 10 דרכים יעילות להרגיע את הגוף

גוף האדם פועל באופן שונה מאוד במצב שגרה לעומת מצב חירום. זהו חלק ממנגנון ההישרדות שלנו, ולמרות שאינו יכול להשתנות עקב חוויות החיים או למידה, אנחנו כן יכולים ללמוד לנהל את המנגנון הזה.

במצב שגרה, הגוף מתמקד בעיכול מזון, חיסכון באנרגיה ומנוחה לשרירי השלד. קצב הדופק והנשימה נמוכים יחסית, מה שמאפשר לנו לתפקד לאורך היממה על פי האופי והיכולות שלנו, משינה ועד עבודה במשרד או בחוץ. כאשר אנחנו חווים איום, הגוף נכנס למצב של דריכות, מעלה דופק, נשימה ולחץ דם, מפנה את האנרגיה לשרירי השלד ומעלה את מצב העוררות והדריכות שלנו למקסימום. בחיים המודרניים, מצב של דריכות יכול להיגרם גם מרעש חריקת בלמים, צעקות של הקולגות או המנהל במשרד, ויכוח חריף עם לקוח או עם בת הזוג, כאשר הילד נפל מהנדנדה ואפילו כשאנחנו מרגישים תסכול רב מעצמנו. זאת בניגוד לתקופות קדומות, שמצב דריכות מופעל בעת איום פיזי ממש בלבד.

במצב דריכות הגוף שלנו אינו מאפשר לנו לחשוב בבהירות, לקיים שיח מכבד או להגיב במתינות ובהגיון . היכולת הזו תחזור אלינו רק כאשר נדע להחזיר את הגוף למצב שגרה. הכרות עם מערכות הגוף שלנו, תאפשר לנו "לסמן" למוח ולמערכת העצבים להחזיר את הגוף לרגיעה ביוזמתנו ובשליטתנו.

הנה 10 דרכים יעילות להרגיע את הגוף:

1. להתרחק מאירוע מסכן או מעצבן! תנו לרכב לעקוף, צאו מהמשרד לכמה דקות, אמרו לילד שלכם שתשוחחו איתו על המקרה בעוד כמה דקות, עזבו את מה שניסיתם לתקן ורק שברתם יותר. פשוט אפשרו לעצמכם מרחק בטוח לזמן קצר ומספיק.
2. הורידו את כמות החמצן הנכנסת לגוף. הקפידו לשאוף מהאף ולנשוף מהפה תוך כדי כיווץ שפתיים. הורידו את קצב הנשימה בהדרגה, עד שתצליחו לשאוף אוויר במשך 5 שניות, להחזיק אותו בריאות 7 שניות ולשחרר אותו דרך השפתיים במשך 8 שניות. המשיכו בזה עד שתרגישו שהדופק יורד וקל כבר להחזיק בקצב הנשימה הזה.
3. שימו יד אחת על החזה, יד שנייה על הבטן ושימו לב שהחזה לא מתמלא באוויר, אלא רק הבטן. החזה אחראי על נשימה בעת סכנה, הבטן על נשימה ברגיעה. עצם המגע שלכם בגוף מביא גם לרגיעה.
4. אם אתם כועסים כרגע זה כנראה לא סתם. חוויתם אירוע שמאיים על שלומכם, על נחת הרוח שלכם, על הערך העצמי שלכם, על הסמכות שלכם. הגוף שלכם חווה את זה כרגע כסכנה פיזית. אמרו לעצמכם שאתם תהיו בסדר, שאתם תמצאו פתרון, שזה בסדר להרגיש פגועים, עצובים או מתוסכלים, זה חלק מהחיים וזה לא חייב להרוס לכם את היום. חלק גדול מהכעס שעולה, מקורו במחשבה שאין לנו סיבה לכעוס, שאסור לנו, שזה שטויות או שזה עלול לפגוע במישהו אחר. דווקא לתת לעצמכם תוקף וחופש לכעוס ולהיעלב, יחד עם ההחלטה לא להישאב לתוך מעגל ההרס, יוכל לאפשר תגובה מתונה יותר.
5. כשיש לכם פנאי, שוחחו עם האנשים הקרובים אליכם, אלו שרואים אתכם מאבדים את שלוותכם מדי פעם. אמרו להם שכשהכעס שלכם עולה, אתם תיקחו כמה דקות לעצמכם להירגע ואתם זקוקים לתמיכה שלהם בזה. אתם יכולים להסכים על מילת קוד ביניכם וכשהיא תיאמר זה יהיה סימן לעצור את הוויכוח ולאפשר לכם להיות עם עצמכם. כולם מרוויחים מהעובדה שגם כשקשה, אתם שומרים על רוגע יחסי וחשיבה הגיונית.
6. פעילות גופנית – כל פעילות שאתם יוזמים שדורשת הפעלת כוח ושימוש באנרגיה שלכם יכולה לעזור ברגע של עלייה של כעס להשתמש באנרגיה העודפת שנבנית אצלכם בגוף ועלולה לצאת באופן תוקפני או לא מווסת. לעלות ולרדת במדרגות, קפיצות במקום, שכיבות סמיכה, שטיפת כלים, שטיפת רצפה, סידור הגינה או הליכה מסביב לבלוק. הגוף מזרים את כל האנרגיה לשרירי השלד בזמן מצוקה ואתם מאפשרים לו להשתמש באנרגיה הזו במקום לשחרר אותה בצעקות.
7. מוזיקה – תרכיבו לכם פלייליסט בכל פלטפורמת מוסיקה שאתם מתחברים אליה של שירים שמתאימים למצב רוח סוער. לאו דווקא שירים שקטים ורגועים, פשוט שירים שאוהבים לשמוע, כולל מוזיקה קצבית. באתר שלנו תוכלו למצוא  פלייליסטים בספוטיפיי שתוכלו לבחור מתוכם ותבדקו מה עובד לכם נכון.
8. תנו לעצמכם את מה שאתם צריכים. כעס וחרדה מופיעים יותר בקלות כאשר אנחנו מונעים מהגוף את הצרכים הבסיסיים שלו. זוכרים כשתינוק בוכה, מיד אומרים בסלחנות שאולי הוא רעב או עייף? מנוחה קצרה, פרי או ירק יכולים לעשות את ההבדל עבורכם. בונוס נוסף הוא, שמנוחה או אכילה הן פעולות שמכריחות את הגוף לחזור למצב שגרה.
9. בסרט ״קארטה קיד״ אמר מיסטר מיאגי לתלמידו ש"ההגנה הטובה ביותר היא לא להיות שם". אם אתם יודעים שמצב מסוים הולך להכעיס אתכם, השתדלו למצוא פתרון אחר שלא ידרוש מכם להגיע לשם. למשל להתרגל לצאת מוקדם לנסיעה אם פקקים מעצבנים אתכם מאוד, לא להיכנס לריב שאתם לא צד בו או לריב שתמיד מלהיט אתכם (פוליטיקה?). ההמלצה שלנו היא לצמצם את הנוכחות שלכם במקום שגובה מחיר יקר מהסבלנות שלכם.
10. הטיפ האחרון והחשוב ביותר: הרשו לעצמכם לבקש עזרה! עשו עם עצמכם הסכם במצבים שאתם יודעים שיתאגרו אתכם, אפשרו לעצמכם ליצור קשר עם אנשים שעושים לכם טוב לתמיכה. אחת הסיבות העיקריות לכך שכעס הופך לזעם, היא שהפגיעה מלווה בתחושה של חוסר אונים ובדידות. הבושה מאפשרת למצוקה לגדול ולהימשך זמן רב. כשאתם בוחרים אנשים שאתם סומכים עליהם ואתם מאפשרים לעצמכם לדעת שיש לכם תמיכה, אתם כבר מורידים חלק ניכר מתחושת חוסר האונים.